שאלה: שלום הרב יהודה. אני משרת בגולני יחד עם סאלח, חבר לנשק ממוצא דרוזי. יחדיו אנו חולקים אוהל, מנות קרב, תורנויות שמירה ואפילו מברשת שיניים... רציתי לשאול, אם ח"ו ח"ו ירחם ה' ניפול חללים במערכה, האם נוכל לחלוק גם אחוזת קבר משותפת?
תשובה: שלום לשואל.
ראשית, חובת הקבורה נלמדת ברמז מהתורה: "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כ"א, כג). אמנם הפסוק מתייחס להרוג בית דין, אך אם רוצח בעדים והתראה עדיין נחשב כצלם אנוש וזכאי לקבורה, קל וחומר שאדם מן השורה זכאי להיקבר בכבוד. בלשונו של הספורנו: "הלנת התליה לגוף המת בלתי קבורה היא בזיון לאותו עצם הנצחי הנקרא אלוקים". סימוכין לקבורה של גויים מצינו ביהושע שהוריד את גופת מלך העי מהעץ וקבר אותו (יהושע ח', כט) וכן בנבואת יחזקאל (ל"ט, יא–יג) שבה ישראל דואגים לקבורה של תושבי גוג. וכך קובעת התוספתא בגיטין ג, יח: "מספידין וקוברין מיתי גויים מפני דרכי שלום, מנחמין אבילי גויים מפני דרכי שלום". נראה שיש סיבה טובה לקבור גם גויים, אך האם מותר לקוברם יחד עם יהודים?
לפי פשט הברייתא בגיטין (סא ע"א) נראה שכן: "קוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום"; אך רש"י נזעק מיד לשמירה על טוהר הקבר וכותב על אתר: "עם מתי ישראל – לא בקברי ישראל אלא מתעסקין בהם עם מצאום הרוגים עם ישראל". הר"ן נותן טעם להפרדת הקבורה: "דהא אין קוברין צדיק עם רשע". מקורה של אמירה זו הוא במסכת סנהדרין מו ע"א, שם מתארת המשנה שהרוגי בית דין היו נקברים על פי חומרת עונשם בשני בתי קברות שונים – אחד לנהרגים ולנחנקים ואחד לנסקלים ולנשרפים. הגמרא נותנת טעם לחלוקה: "לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק". לאחר דיון ענייני במקור המקראי של דין זה שואלת הגמרא: אם כך צריכים ארבעה בתי קברות – כל עונש מוות ורמת רשעותו הוא! ועונה הגמרא ששני בתי קברות "גמרא גמירי לה" – הלכה למשה מסיני.
בפסיקת ההלכה משמר השולחן ערוך את הרישא של הגמרא ופוסק: "אין קוברין רשע אצל צדיק... וכן אין קוברין צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג" (יורה דעה שסב). הרמב"ם לעומתו מבין את הסוגיה בגמרא אחרת, ובפירוש המשנה ובהלכות סנהדרין כלל אינו מזכיר איסור לקבור רשע עם צדיק. זאת מפני שהסיבה לשני בתי הקברות של הרוגי בית דין היא הלכה למשה מסיני בלבד, ולא משום איסור לקבור דרגות שונות של רשעים באותה חלקת אדמה.
בפועל, נראה שניתן לסמוך על שיטת הרמב"ם בסוגיה, וכן על ה'בית חדש' שכתב: "מכל מקום יכול הוא לקבור מתי נכרי עם מתי ישראל בחצר אחד מפני דרכי שלום, כיוון שמצאום הרוגים יחד". ואם כך כשמצאום הרוגים יחד, כל שכן כשמדובר בחייל צה"ל שמסר נפשו בקידוש השם למען הצלת ישראל, שאיך ייתכן לקרוא לו רשע? ובשעה שנופלים יחד אחים לנשק מותר לקוברם בכבוד הראוי להם בחלקת קבר צבאית משותפת.
תיבדל לחיים ארוכים. יהודה גלעד.
